בן שמחה ומנשה (ג'ורג'). נולד בט"ז באייר תשי"א (22.5.1951) באשקלון.

אורי גדל והתחנך באשקלון, למד בבית הספר היסודי "א.ד. גורדון" במקום והמשיך ללימודי תיכון בבית הספר "אורט" במגמת אלקטרוניקה.

הוריו היו מראשוני המתיישבים באשקלון אחרי מלחמת העצמאות, אביו עבד כאח בקופת חולים ומהם הוא ספג את אהבת האדם והרצון להושיט עזרה ללא תנאי.

בשנת 1968 התגייס אורי לצה"ל. הוא שירת שירות מלא בחיל הקשר (כיום - חיל הקשר והתקשוב).

לאחר שחרורו מהצבא עבר להתגורר בבאר שבע, שם למד ועבד באוניברסיטה שהוקמה בעיר (אוניברסיטת בן-גוריון), במחלקה לאלקטרוניקה רפואית.

בשבת י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הוא גויס למילואים. אורי הוצב לשירות על קו תעלת סואץ וסייע יחד עם חבריו ליחידה בלחימה בחזית המצרית. לאחר מכן הועבר ללחימה באזור רמת הגולן, מול האויב הסורי.

במהלך הלחימה בגזרה הצפונית נקלעו אורי וחבריו למארב סורי והוא ספג צרור כדורים בבטנו, והובהל לטיפול ב"מרכז הרפואי זיו" בצפת כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית בגופו. לאחר אשפוז ממושך של ארבעה חודשים הועבר לשיקום ב"בית קיי" בנהריה.

אורי היה נחוש להמשיך את חייו ולא לתת לפציעה ולהלם הקרב שחווה לגדוע את חלומותיו ושאיפותיו. לאחר שחרורו ממרכז השיקום חזר לזמן מה ללימודים באוניברסיטה ובהמשך פתח בקריירה בתחום הביטוח, כשהוא מתעקש להתנהל בעצמאות מלאה ולהגשים את עצמו, ללא תלות במגבלתו הנפשית והפיזית.

בד בבד עם בניית קריירה בתחום הביטוח, הקים אורי משפחה לתפארת עם תמי. השניים נישאו בשנת 1975, הקימו ביתם בעיר באר שבע וגידלו יחד שלושה ילדים - אשרת, דביר ועמרי. הוא היה איש משפחה מסור ואוהב ונהנה מהשהות בחיק משפחתו.

בזכות אופיו הנחוש ואהבתו לחיים ולאדם, היותו איש אשכולות בעל ידיים טובות וליבו רחב, הפך אורי לאיש עסקים מצליח. המשפחה התרחבה, עם השנים הוא זכה להכיר שבעה נכדים והוקיר את הזמן המשותף במחיצתם.

אורי כהן נפטר ביום א' בחשוון תשע"ב (29.10.2011). בן שישים בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדים.

על מצבתו כתבו אוהביו: "איש אשכולות, ידי אומן עם לב זהב, איש משפחה אהוב וחבר אמיתי, העניק מטובו ברוחב לב".

ספדו בני משפחתו וחבריו: "אורי השאיר אחריו מורשת של עזרה ללא תנאי, אהבת המשפחה והזולת ושיקום עצמי ללא פשרות. הוא תמיד יחסר לנו".